אושוויץ - ברקנאו


30 Oct
30Oct

יצאנו מאושוויץ 1 לכוון אושוויץ בירקנו בדרך ראינו מלא בתים, בזמן השואה כל הבתים פונו ואוכלסו בקציני ss ומשת"פים... לאחר רבע שעה נסיעה הגענו לבירקנן. מרחוק רואים את השער עם המגדל שפסי הרכבת נכנסים אליו.

חלק מהמחנה שוחזר, חלקו שוחזר לא נכון. (היינו בחדרים שאמורים להיות חדרי מגורים עם מיטות אבל בעצם זה היה שחזור של אורוות סוסים...).

מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו ענק!!! לא יאמן איזה גודל המחנה - מצד אחד לא רואים את הקצה השני שלו...

נכנסנו למחנה דרך השער עם פסי הרכבת בצעידת שמאל ימין רועמת "בום בום בום בום" הכל היה שקט חוץ מהצעדים שלנו צעדנו בגאווה עם כומתות על הראשים ודרגות קצונה ופיקוד , נכנסנו לאחד המבנים ושם המדריכה הראשית ראיינה את העד, לאחר העדות המשכנו בסיור במחנה.

במהלך הסיור ראינו את קרונות הבקר שבהם הובילו את האסירים הקרון גבוהה מאוד כמעט ללא פתחי אוורור. בהתחלה הרכבות היו עוצרות כקילומטר וחצי מהמחנה ומשם הצעידו את האסירים היהודים עד למחנה,  בהמשך הוסיפו פסי רכבת לתוך המחנה כדי "ליעל" את התהליך. קצת אחרי הכניסה, נמצא היום קרון הבקר ליד איפה שהקרון עמד היה ממוקם מחנה המשפחות.

הנאצים המנוולים הציגו לכל העולם מחנה הסגר הומניטרי, בפועל הנאצים היו הורגים את כל תושבי המחנה אחת לחצי שנה ומביאים חדשים.

משם הלכנו לראות את ביתן הילדים , בביתן היתה תצוגה של ציורים על הקירות, ילדים נשארים ילדים...וראינו את הדרגשים הצפופים.
עצוב לראות שגם כאן ונדליסטים השחיתו את הכירות וחרטו שמות. . .

ליד מגורי הילדים היו המחראות , מחראות הינם ביתן ארוך באורך של 30 מטר כשבאמצע יש מבנה ארוך ונמוך עם עשרות חורים.שעליהם אמורים לשבת ולעשות צרכים. כמובן שלא היו יכולים להגיע לביתן זה מתי שרוצים, ז"א מתי שצריך, אלא בזמן קצוב ואתה צריך לעשות זאת כשכולם רואים. אין בן אדם שלא היה חוטף שם שילשולים ודיזנטריה.

כששהינו בצריף השירותים סיפר לנו אחד ממדריכי הטיסה איך זה לחיות בבית של ניצולי שואה שבו לא מדברים על השואה ומשתיקים כל נסיון לדבר על כך ואיך הוא גילה שהמפה שהיתה על השולחן כל הזמן הגיע מפולין.

משם התקדמנו לעומק המחנה (קילומטרים על קילומטרים) וראינו את המשרפות ההרוסות, ניתן לראות את צורת המבנה בבירור ואיך תהליך ההרג היה יעיל ומהיר. מסביב למשרפות ההרוסות עוד בורות של אפר. רוב האפר נמכר לחקלאים באיזור והשאר נקבר.

במשרפות היה תהליך של מחזור בגדים וחפצים תהליך זה היה משומן ויעיל מאוד. בהתחלה היו לוקחים הציוד, ובמקלחות היו לוקחים את הבגדים לקנדה... ( קנדה היה כינוי של היהודים שתפקידם למיין את הרכוש שנאסף, הם נקראו כך כי קנדה סימלה מקום אחר ניטרלי, מיין פלנטה אחרת) מי שהגיע לקנדה- היה לו סיכוי גבוהה יותר לחיות...